רש"י
גַּן נָעוּל. עַל שֵׁם צְנִיעוּת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת:
תורה תמימה
גן נעול וגו'. א"ר פנחס, גן נעול אלו הבתולות, גל נעול אלו הבעולות, מעין חתום אלו הזכרים קמהיש גירסא גן נעול אלו הבעולות גל נעול אלו הבתולות, ונראה עיקר גירסא זו, יען דגן הוא זה שכבר נחרש ונזרע בו, משא"כ גל הוא שלא עבר בו אדם עדיין, וגם הגירסא מעין חתום אלו הזכרים קשה טובא דהא אדות זכרים לא איירי כלל כאן, וכן משמע מברכת בתולים דקאי לשון זה אנקבות בתולות, דזה נוסח הברכה לבל ישלט זר במעין חתום. אכן הנה דרשה זו הובאה במ"ר בס"פ בלק לראיה שעד סרחונם של ישראל בשטים לא היו פרוצים בזנות, ומזה משמע דאמנם מפרש המדרש לשון זה אזכרים, ועיי"ש עוד וצ"ע.
.
(שם)
(שם)
צרור המור
גן נעול. שעכשיו הכנסת ישראל דומים לגן נעול שא"א ליהנות מפירותיהם כן עכשיו הישראל אף שיש להם כח הכנה לקבל מ"מ א"א להם להוציא פירותיהם כמו הגן שהוא נעול שאין עובדין ואין משקין אותו ואינו יכול להוציא פירותיו ואמר טעם לזה: